לפני פיזור הכנסת ה-19, עבר בקריאה שנייה ושלישית החוק להסדרת התדיינות בסכסוכי משפחה הוראת שעה ( התשע"ה 2014).
החוק הנ"ל, הינו אחד החוקים החברתיים החשובים שנחקקו בארצנו וככזה, מתווה הוא דרך להפיכת החברה הישראלית לחברה סבלנית, סובלנית וטובה יותר במישור המשפחתי ובמישור מערכות היחסים בין אדם לרעהו.
החוק החדש מהווה שינוי פרדיגמה, עד כדי מהפכה בכל הקשור ליישוב סכסוכים במשפחה.
מה חידש החוק?
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, מחייב בני משפחה מסוכסכים, בני זוג (במיוחד בנושאים הכרוכים במשבר גירושין) או ילדים והוריהם, לנסות וליישב את הסכסוך המשפחתי בדרכים חלופיות ולא בפני ערכאה שיפוטית.
בדברי ההסבר לחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה נאמר כי: "המאפיין את הסכסוך המשפטי בנושאים אלה הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי-רגשי אשר משפיע לאורך כל הדרך על ההליך המשפטי ומושפע ממנו. כמו כן בעלי הדין בסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד ואם במקרה שה"חבילה" מתפרקת, כהורים לילדים משותפים אשר יש להם אחריות משותפת לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית."
למעשה בסיסו של החוק מושתת על כך שהסכסוך המשפטי, חוסה בצילו של סכסוך בין אישי והינו בעל משמעות עמוקה. מכאן מתבקשת המסקנה כי אין לרפאו באמצעות סעדים משפטיים.
מחקרים מעידים כי ניהול הליך משפטי בסכסוך משפחתי, הכרוך בהגשת כתבי טענות, הטחת האשמות בין בני הזוג, חקירתם, העדת עדים, חקירות פרטיות ותלונות במשטרה , כל אלו מסלימים ומעמיקים את הסכסוך, מובילים לניכור בין בני המשפחה, להפרת הסדרים שנקבעים בערכאות ובאופן ישיר מובילים להליכים משפטיים חוזרים ונשנים בערכאות השונות וכל זאת באופן המקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי-רגשי.
כמו כן, מחקרים מראים שישנן השפעות קשות להליכי גירושין ולהתדיינויות הורים לאחר גירושין על מצבם הרגשי של ילדים, אשר מחמיר ככל שהליכי הגירושין מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני!
במדינות רבות ברחבי העולם, נעשה שימוש במנגנון יישוב סכסוכים בהסכמה לפני פתיחת הליך משפטי. הוכח כי שימוש במנגנון זה, מונע ברובם המכריע של המקרים (80%) התדיינות משפטית ומאפשר לצדדים לממש את רצונותיהם ואינטרסיהם לשביעות רצונם ובאופן הדדי. יש להדגיש כי ביישוב סכסוך אין הכוונה להביא את הצדדים לכלל פשרה בנושאים שברצונם לתבוע בערכאה שיפוטית או לחילופין להובילם לשלום בית, אלא גיבוש פתרון מוסכם באמצעות גישור, ייעוץ, טיפול או כל מנגנון אחר ליישוב סכסוך.
בישראל תורם להסלמת הסכסוכים המשפחתיים קיומו של "מירוץ הסמכויות" קרי: האפשרות של בן זוג לבחור ערכאה שיפוטית אשר תידון בסכסוך על ידי הקדמת בן הזוג האחר בהגשת התביעה. "מירוץ הסמכויות", מוסיף התדיינות על עצם שאלת סמכותה השיפוטית של הערכאה ובנוסף גורם לצדדים להגיש תביעות משפטיות בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי משפחתי, בטרם הספיקו לגבש סופית את רצונם וזאת מתוך חשש שבן הזוג האחר יקדים אותם ויתפוס סמכות בערכאה משפטית הנוחה לו.
מטרת החוק
סעיף 1 לחוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה קובע:
"מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך שביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, תוך צמצום הצורך בקיום התדיינות משפטית ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לצדדים לסכסוך ולילדיהם".
החל מחודש ספטמבר 2015, ייכנס החוק לתוקפו ועל פיו צדדים לסכסוך מחוייבים לפתוח את ההליך המשפטי בבקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לרשות הצדדים עומדת תקופה בת 45 ימים (הניתנת להארכה בת 15 ימים נוספים במידת הצורך), במסגרתה מחוייבים הם לקיים עד 4 פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) בלשכות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. הצדדים מחוייבים להגיע בעצמם לפגישות, אולם ניתן לקיים גם פגישות בנפרד עם כל צד.
במהלך פגישות המהו"ת, ייערך ע"י גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ובדיקה עם הצדדים באשר לרצונותיהם וצרכיהם. כמו כן, יינתן לצדדים מידע והכוונה אודות ההשלכות של ניהול הליך משפטי בסכסוך הנדון עבורם ועבור ילדיהם וזאת בפן הרגשי, משפטי, חברתי וכלכלי ומידע אודות דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום לרבות ובאמצעות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי ועל השירותים הניתנים לכך ביחידת הסיוע שליד הערכאה המשפטית, בקהילה ובמגזר הפרטי.
אנשי המקצוע ביחידות הסיוע, עובדים סוציאליים ברובם, לאחר שיעריכו עם הצדדים את צרכיהם ורצונותיהם הכנים ויידונו בטובת ילדיהם וזכויותיהם, יסייעו בבניית תוכנית מתאימה להמשך התהליך, לרבות גיבוש הסדרי ביניים זמניים בהסכמה בעניין מזונות, החזקת ילדים, הסדרי ראייה עד גיבוש הסדר קבוע. הסדרים זמניים אלו יכול שיגובשו ביחידות הסיוע או באמצעות גורם חיצוני אליו יופנו הצדדים בתום פגישות המהו"ת.
10 ימים ממועד פגישת המהו"ת האחרונה, יודיעו הצדדים האם בכוונתם להמשיך בהליך יישוב סכסוך בהסכמה, היה ואחד מהצדדים או שניהם יחליטו שאינם מעוניינים, יוכלו להמשיך את ההליכים בערכאה השיפוטית בהתאם למועדים הקבועים בחוק.
דלתה של הערכאה השיפוטית תהא פתוחה לכל אותם מקרים שאינם מתאימים ליישוב סכסוך בהסכמה, או שנדרש בהם סעד זמני וזאת מבלי שיידרשו הצדדים לפגישות המהו"ת
לסיכום:
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, אינו מושלם ונפלו בו מספר פגמים לרבות ובשל העובדה כי לא בוטל במסגרתו "מירוץ הסמכויות", לא הוקצו תקציבים נאותים הדרושים ליחידות הסיוע לשם ביצועו, יישום החוק מצריך תוספת תקנים של עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים ליחידות הסיוע, אחרת אלו לא תוכלנה לספק את השירותים הנדרשים בצורה מקצועית ובמסגרת המועדים הקבועים בחוק.
אולם, על אף הפגמים שצויינו, החוק כאמור מהווה שינוי פרדיגמה חברתית, באשר לאופן התנהלותנו בשעת סכסוך ככלל וסכסוך משפחתי בפרט. ללא ספק החברה הישראלית תצא נשכרת מחידושי החוק בין היתר לאור העובדה שהילדים, שעד כה מצאו עצמם במרכז הליכים משפטיים סוערים, כואבים וארוכים, יוכלו כיום לעבור חוויה שונה בתהליך יישוב הסכסוך בין הוריהם, מודלינג מסוג זה, ינחה אותם כפרטים לעתיד באשר להתנהלות נכונה ביישוב קונפליקטים וכמובן יחסוך מהם עוגמת נפש רבה, במידה שתאפשר להם להפוך למבוגרים אחראים ובריאים בנפשם.